תהליכי פיתוח מקצועי של מורים בשלבי קריירה שונים ובתקופות שונות במהלך מגפת הקורונה

המעבר ללמידה מרחוק בעת הקורונה הציב אתגרים רבים ודרש תמיכה זמינה, מידית ונרחבת כמו גם פיתוח מקצועי הולם עבור המורים. המחקר הנוכחי התבצע בגישה איכותנית המשלבת ניתוח כמותי, והתבסס על ראיונות עם 60 מורים מחנכים המלמדים בבתי ספר יסודיים במגזר היהודי. מורים אלה השתתפו בפיתוח מקצועי בשתי תקופות במהלך מגפת הקורונה: מרץ-יוני 2020 (תקופה ראשונה), ובחודשים יולי-אוקטובר 2020 (תקופה שנייה). המורים המשתתפים נמצאים בשלבי קריירה שונים: מוקדמת – 1-7 שנים בהוראה, אמצעית – 8-23 שנים בהוראה ומאוחרת – 24 +שנים בהוראה. היגדי המורים חשפו ארבע קטגוריות ראשיות (2,537=N). מאפייני הפיתוח-המקצועי הספונטני והממוסד של המורים: מאפייני הלמידה הספונטנית - המורים, בתקופת המגפה הראשונה, ביחוד אלו בקריירה המאוחרת שלהם, פנו לעזרת הרשת ולעזרת עמיתיהם שיסייעו להם לרכוש דרכי הוראה מרחוק. בתקופת המגיפה השנייה עיקר למידת-המורים התמקדה בלמידה ממוסדת, כאשר הפיתוח-המקצועי הפנים בית ספרי גבוה במובהק מסוגי הפיתוח-המקצועי המוסדיים הנוספים שהזכירו המורים. הפיתוח-המקצועי הספונטני והממוסד, הוגדרו שניהם כבעלי יעילות גבוהה, אם-כי יעילות הפיתוח-המקצועי הממוסד גבוהה מהספונטני. המורים דיווחו בנוסף על מגוון כלים טכנולוגיים שנלמדו במהלך התקופה, כאשר ההתייחסות לכלי התקשורת, בעיקר תכנת הזום, תוכנה אותה נדרשו המורים מטבע הדברים ללמוד במהירות בתקופת המשבר הראשונה, נמצאו גבוהים משאר הכלים. בשתי התקופות המורים תרו ולמדו אחר כלים להמחשה והדגמה. אך למידה של כלים שיתופיים, כלי ניהול פדגוגי ומשחקים דיגיטליים התרחשה בעיקר בתקופת המגפה השנייה. החשיפה לכלים הייתה התרומה המשמעותית ביותר למורים, זאת בעיקר כאשר הכלים נלמדו באופן יישומי שאפשר למורים להשתמש בהם בהוראתם. (מתוך המאמר)