פיתוח והטמעה של תכנית התערבות להתמודדות תלמידים עם בריונות ברשת הממוקדת במעורבות עדים

בבריונות ברשת מעורבים שלושה סוגי משתתפים: תוקפים, קורבנות ועדים. אופיין של רשתות חברתיות ותפוצתן הוא כזה שמספר העדים הפוטנציאלים בהן רב, יחד עם זאת, מרביתם אינם מסייעים לקורבן ולעתים אף מצטרפים ל תוקף (Mason, 2008). מחקרים מראים כי עדים נוטים יותר להתערב כאשר הם מעריכים את אירוע הבריונות כחמור, כאשר הם חברים של הקורבן וכשהם מאמינים שהם מסוגלים לעזור לקורבן. יחד עם זאת, עדים נמנעים מהתערבות כאשר הם חוששים מהתוקף, כאשר יש עדים רבים או כאשר אין להם ידע כיצד ניתן לסייע. מרבית התכניות החינוכיות מתמקדות במניעה, הרתעה וטיפול בבריונים או בתמיכה בקורבנות. מחקר זה מתמקד במטרה להניע את העדים להתערב לטובת הקורבן. לצורך כך פותחה והועברה תכנית התערבות, שמיקודה הוא בעדים והיא כוללת שישה שלבים על בסיס המודל שהציעו וונג-לו ובולוק (Wong- Lo & Bullock ,2014‎):‏1. הבחנה באירוע הבריונות; 2 .פירוש האירוע כמצב חירום; 3 .קבלת אחריות על האירוע; 4 .ידע אודות דרכי התערבות יעילות; 5 .התערבות בפועל של העד לטובת הקורבן; 6 .סיכום. במסגרת המחקר, נדגמו 418 תלמידים מכיתות ח' בבית ספר במרכז הארץ, כאשר למחציתם הועברה התכנית. מניתוח דיווחי התלמידים נראה כי בעקבות התכנית חלה ירידה בדיווח על פגיעה מבריונות ברשת, חל שינוי ברגשות הנפגעים וחל שיפור בתגובות העדים לפגיעה.