עזרה של הורים לילדיהם הלומדים בבתי-ספר יסודיים, בשיעורי בית ובלמידה בזירה הביתית: בניית כלי מדידה ותיקופו הראשוני באמצעות מתודות מחקר משולבות

מעורבות הורים הפכה לדינמית ולמשמעותית יותר בעשורים האחרונים, ובאה לידי ביטוי הן בזירה הבית-ספרית והן בזירה הביתית. המחקר הנוכחי מתמקד במעורבות הורים בזירה הביתית, באמצעות בחינת הגשת עזרה של הורים לילדיהם בשיעורי בית ובתהליכי למידה בבית. תיאוריית יחסי העזרה מגדירה דפוסי הגשת עזרה שונים, המובחנים על פי סוג העזרה ומידת התרומה שלה למקבל: עזרה אוטונומית ועזרה תלותית. במחקר הנוכחי יושמה תיאוריה זו בהקשר של יחסי עזרה בין הורים לילדיהם. המחקר משלב בין הגישה הכמותית והגישה האיכותנית, ובמסגרתו פותח שאלון דיווח עצמי להורים, המודד את דפוסי הגשת העזרה השונים. תחילה נערכו ראיונות עם 24 הורים ומורים בבתי-ספר יסודיים, לגבי עזרה של הורים בשיעורי בית. מראיונות אלה עלתה הבחנה ברורה בין שני סוגי העזרה: אוטונומית ותלותית. בנוסף, הניתוח האינדוקטיבי המעוגן בשדה הצביע על תת חלוקה של העזרה התלותית לשלוש תמות, המבחינות בין שלושה דפוסי עזרה תלותיים: ההורה כשותף,ההורה כמזכיר וההורה כתלמיד. בהמשך, ארבעת דפוסי העזרה שנמצאו פותחו לפריטים בשאלון, והוא הועבר להורים לילדים בבתי ספר יסודיים. המבנה הגורמי של השאלון ומאפייניו הפסיכומטריים נבדקו באמצעות מדגם של 255 הורים לילדים בבית ספר יסודי. איתור וביסוס סוגי העזרה התלותית השונים מהווים הרחבה לתיאוריה של הגשת עזרה, ובעיקר מצביעים על התרחבות של דפוסי העזרה, שמשמעותם צריכה להיבחן בשדה החינוך. תהליכי פיתוח השאלון והמשמעויות של סוגי הגשת העזרה שנמצאו יוצגו בהרחבה במאמר זה. (מתוך המאמר)