תקציר
מחברת המאמר טוענת כי הנטייה הרווחת לזהות בין היקף הנוכחות של נשים במרחב הציבורי לבין מידת החירויות האישיות, החברתיות והפוליטיות מהן הן נהנות, מצמצמת בהכרח את הגדרת הסוכנות הנשית לאיתגור הנורמות הקיימות או למאבק למען שינוין. בכך נוטלות גישות אלה את הסוכנות מאותן נשים שפעלו בדרכן שלהן, כדי לשנות את גורלן, ופועלן נותר סמוי מהעין. אבו הרשקוביץ בוחנת את מעמדן של נשים בראשית האסלאם על בסיס המשא ומתן שניהלו במטרה לשפר את מערכות היחסים שלהן עם בני זוגן; נשים שהתאסלמו מתוך מחשבה שהמרת דתן תשדרג את מעמדן; וכן נשים שהעניקו חסות לגבר או לאישה כחלק מהתנהלות חברתית מקובלת.
שפה מקורית | עברית |
---|---|
עמודים (מ-עד) | 17-34 |
מספר עמודים | 18 |
כתב עת | המזרח החדש |
כרך | גליון מיוחד |
סטטוס פרסום | פורסם - 2018 |
פורסם באופן חיצוני | כן |
הערה ביבליוגרפית
שם הגיליון: נשים ומגדר במרחבים מזרח תיכונייםIHP publications
- ihp
- נשים באסלאם
- המרת דת
- מעמד האישה -- היסטוריה
- היסטוריה מוסלמית
- חצי האי ערב -- היסטוריה
- התאסלמות
- הגירה
- מחמד הנביא
- מגדר
- פמיניזם ואסלאם