תקציר
סרטי התעודה המופקים על ידי נשים תובעים בחזרה את מקומן הנפקד של האימהות בשיח הסכסוך הישראלי-פלשתיני. זה מקום שהתבהר כרלוונטי ובעל השפעה גם בספירה החוץ-קולנועית. במאמר מוזכרות דוגמאות לסרטים שונים ביניהם: סרטה של נואית גבע "מה שראיתי בחברון", סרטה של יולי גרשלט " המחבל שלי", סרטיה של מיכל אביעד, סרטה של איבתיסאן מראענה "פרדיס-גן העדן האבוד", סרטן של ענת אבן ועדה אושפיז "אסורות", סרטה של סיני בר דוד "דרום: אליס לא גרה כאן אף פעם", ודוגמאות נוספות.
שפה מקורית | עברית |
---|---|
עמודים (מ-עד) | 36-43 |
מספר עמודים | 8 |
כתב עת | פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך |
כרך | 32 |
סטטוס פרסום | פורסם - 2005 |
הערה ביבליוגרפית
נשים והסכסוך הישראלי-פלשתיני בקולנוע הישראלי.IHP publications
- ihp
- Arab-Israeli conflict
- Aviad, Michal
- Documentary films
- Mothers in motion pictures
- Palestinian Arabs in motion pictures
- Women in motion pictures
- אביעד, מיכל
- אימהות בקולנוע
- אנו באנו (סרט)
- גבע, נואית
- יחסי ישראל-ערב
- נשים בקולנוע
- סרטי תעודה
- פוליטי, עדנה
- פלסטינים בקולנוע
RAMBI publications
- rambi
- Arab-Israeli conflict
- Women
- Arab-Israeli conflict -- Motion pictures and the conflict