מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה ותפקיד המכללות, מקרה בוחן – סטודנטים חרדים

מערכת ההשכלה הגבוהה בעולם עברה שינויים רבים עם הזמן. מספרי המוסדות והסטודנטים עלו בצורה דרסטית, ונוצר לחץ כלכלי לשנות את שיטת המימון, כשבסופו של דבר במדינות רבות המימון פר סטודנט הלך וירד. לכן יש חשיבות גבוהה לבחון את השפעת מלגות הסטודנטים על התמריצים לרישום והמשך לימודים גבוהים ולבחירת מוסד הלימודים, דבר שמשפיע על צבירת ההון האנושי באופן ישיר ועל הכלכלה כולה. על מנת לבחון את מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל, נתמקד בניסיון לשלב את המגזר החרדי. במחקר הצענו מסגרת תאורטית המביאה בחשבון את הטרוגניות המוסדות ומדיניות המימון של ההשכלה הגבוהה. במסגרת זו ניתחנו את החלטות הסטודנטים לגבי המוסד שבו ילמדו, אם בכלל, והשפעת ההחלטה על המשק. התמקדנו בהשלכות התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה באמצעות הוספת מכללות וסבסודן ובניסיון לשילוב המגזר החרדי. בחנו את ההצדקה להפניית כספים מאוניברסיטאות למכללות ואת מדיניות המלגות האופטימלית בהתבסס על שיקולי הצבר הון אנושי וצמיחה כלכלית ארוכת טווח. בנוסף, בחנו בקשר למגזר החרדי את התפתחות השוק להשכלה גבוהה של סטודנטים חרדים אל מול יתר המגזרים, תוך אפיון תחומי הלימוד, התארים והמוסדות הדומיננטיים. (מתוך המאמר)