תקציר
מאמר זה בוחן את מגוון האפשרויות שמתוכו יכול הרמטכ"ל לבחור במצבי עימות עם הפוליטיקאים. הטענה היא שכאשר התנהלות הדרג המדיני נתפסת בעיני הצבא כפוגעת בו, יש לו נטייה להתנגד באמצעות הפגנת עצמאות, ואף ניסיון לסכל את רצון הפוליטיקאים. צורת ההתנגדות ועוצמתה נובעות מהמפגש של עוצמת הפגיעה בצבא עם מאזן העצמה בין הדרגים. הצבא מפגין עצמאות־יתר והתנגדות ומרחיב את סמכויותיו, ככל שהוא תופס את הפגיעה בו כמשמעותית, וככל שהפוליטיקאים נזקקים ל"שירותי הלגיטימציה" שלו מול האופוזיציה, או כאשר הצבא מבין כי הפוליטיקאים יימנעו מריסונו, מחשש לדה־לגיטימציה של האופוזיציה. (מתוך המאמר)
שפה מקורית | עברית |
---|---|
עמודים (מ-עד) | 35-52 |
מספר עמודים | 18 |
כתב עת | צבא ואסטרטגיה |
כרך | 5 |
מספר גיליון | 2 |
סטטוס פרסום | פורסם - 2013 |
IHP publications
- ihp
- פיקוד צבאי
- צבא ומדינה
- רמטכ"ל