תקציר
נקודת המוצא של מאמר זה היא שהחלטת מדיניות, שמניעיה ויעדיה מוגדרים ואשר נבחרת מתוך מספר אפשרויות, עשויה להפיק תוצאות לא צפויות, ובחלקן גם לא רצויות למקבלי ההחלטות. מתכנני מדיניות חותרים לצמצם את התוצאות הלא רצויות, אבל שני כשלים המאפיינים תכנון מדיניות ואת שיח המדיניות מקשים על מאמציהם: (1) חשיבה ליניארית, המתעלמת מהדרך שבה מדיניות חדשה משנה אינטרסים ויחסי עוצמה ומעלה לבמה שחקנים וסדרי יום חדשים; (2) חשיבה פוזיטיביסטית, המביאה בחשבון את הרובד הגלוי של הפוליטיקה ומתעלמת מהמידה שבה יחסי עוצמה נסתרים משפיעים על עיצוב המדיניות ועל יישומה. הטענה היא שתרחישי מדיניות, הנשענים על תובנות סוציולוגיות והמציעים ניתוח של ניסיון היסטורי, השוואתי ואנלוגי, עשויים לתרום לחשיפת התוצאות הלא מכוונות והלא רצויות. לשם כך על עורכי התרחישים, הבוחנים חלופות מדיניות, להציב מספר שאלות מפתח שישרתו את ניסיונם לחזות את התוצאות הלא מכוונות, אך גם לא רצויות, של המדיניות המוצעת. שאלות אלה יוצגו להלן. (מתוך המאמר)
| כותר מתורגם של התרומה | When Sociology Meets the Public Policy: Scenario Analysis as a Tool for Policy Making |
|---|---|
| שפה מקורית | עברית |
| עמודים (מ-עד) | 51-78 |
| מספר עמודים | 28 |
| כתב עת | ביטחון סוציאלי |
| כרך | 105 |
| סטטוס פרסום | פורסם - 2018 |
הערה ביבליוגרפית
נושא הגיליון: תרחישים ומדיניות ציבורית. למאמר קיים תקציר בשפה האנגלית בעמ' X למאמר קיים תקציר בשפה הערבית בעמ' 163IHP publications
- ihp
- חשיבה
- טעויות
- מדיניות ציבורית
- סוציולוגיה
- עוצמה
- עניין (פסיכולוגיה)
- פוזיטיביזם
- שירות לאומי
- תכנון באמצעות תרחישים
- תרבות פוליטית