כמה טוב שבאת הביתה? שביעות רצון ממקום המגורים וחשיבותם של היבטים סביבתיים: [מתוך המדור: חזית המחקר]

רשויות מקומיות אחראיות למדיניות ולתוכניות בתחומים שונים הקשורים לאיכות חיים ולקיימות. רשויות רבות מסביב לעולם נעזרות בסקרי דעת קהל כדי לבדוק את רמות שביעות הרצון של תושבים בנושאים שונים, לקבוע סדרי עדיפויות לחלוקת משאבים בין תחומים ואוכלוסיות ולהעריך את איכות הביצוע של הרשות. שיטה זו של השקעה ציבורית מבוססת נתונים, על בסיס סקרי שביעות רצון, אינה רווחת בקרב רוב הרשויות בישראל. מחקר זה, המתבסס על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהשנים 2014 ו-2021, מבקש לבדוק מהם הגורמים המשפיעים ביותר על הסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, ומה משקלם של נושאים סביבתיים בתוך כך. ניתוח הנתונים התבסס על רגרסיה לוגיסטית של חמש קטגוריות של משתנים הכוללות משתני רקע סוציו-דמוגרפיים, משתני איכות סביבה, ביטחון אישי, יחסי קהילה ותחבורה. מהמחקר עולה כי משתני הסביבה כקבוצה, ובפרט ניקיון המרחב הציבורי ואיכות השטחים הפתוחים, הם המנבאים החזקים ביותר של שביעות רצון כללית ממקום המגורים בישראל. משתנים דומיננטיים נוספים היו תחושת הביטחון האישי וקשרי שכנות בין תושבים. עוד נמצא כי הקשר בין גישה לתחבורה ציבורית לבין הסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים – חלש. המחקר מציע הסברים לממצאים, וכולל המלצות מעשיות למקבלי החלטות בשלטון המקומי בנוגע להתאמת השקעה הציבורית באופן שיחזק תחומים המאופיינים בחשיבות מוסקת גבוהה ובשביעות רצון נמוכה, אך לא יזניח תחומים בעלי חשיבות לאינטרס הציבור (כגון תחבורה ציבורית), גם כאשר החשיבות המוסקת שלהם נמוכה.