תקציר
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות בעולם, ניכרת בשנים האחרונות תמורה עמוקה ביחסים שבין האזרחים לבין ההנהגה הפוליטית שלהם. תמורה זו באה לידי ביטוי בין השאר בשחיקת המעמד, הסמכות המקצועית והמוסרית של הנבחרים בעיני הבוחרים, ובדרישה גוברת של הציבור לקבל "קול" בתהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות. הפרשנות הרווחת בתקשורת בעיקר, ומכאן שגם בשיח הציבורי הרחב, היא, ששורש הדבר הוא בירידה באיכות ההנהגה, בבחינת "הולך ופוחת הדור". המחברת טוענת כי הדעת נותנת שאין זו שאלה של הידרדרות בתפוקות של "פס הייצור" האנושי, כלומר שלא נולדים עוד בני אדם היכולים לצמוח לדרגת מנהיגים גדולים, אלא במערך נסיבות חדש, עמוק ומורכב, המתבטא בין השאר בשינוי דפוס היחסים בכל הנוגע לסמכות הנבחרים ולתביעות הבוחרים. שינוי דומה ניכר גם במישורים אחרים מחוץ לפוליטיקה: ביחסי הסמכות בתא המשפחתי, בכיתה בבית הספר, במעמד "הבוס" במקום העבודה, ואפילו בכך שכל חוות דעת רפואית נבדקת כיום במקרים רבים בבדיקה מיידית אצל "ד"ר גוגל". (מתוך המאמר)
שפה מקורית | עברית |
---|---|
עמודים (מ-עד) | 37-50 |
מספר עמודים | 14 |
כתב עת | עדכן אסטרטגי |
כרך | 14 |
מספר גיליון | 4 |
סטטוס פרסום | פורסם - 2012 |
IHP publications
- ihp
- אמון הציבור
- דעת קהל
- השתתפות פוליטית
- ישראל -- חברה
- סמכות
- קבלת החלטות