'ועם רוחי גווייתי': שירי ויכוח יהודיים ונוצריים על אודות היחס בין הנפש והגוף

המחבר מעיין בשמונה שירים ליטורגיים יהודיים ונוצריים משלהי העת העתיקה ומימי הביניים המוקדמים שבהם ויכוחים ספרותיים-הגותיים בין הנפש והגוף. הדמיון המבני והתוכני בין השירים הוא מופלג והוא עדות נוספת לחשיבות המחקר ההשוואתי של חטיבות השירה השונות בתקופות הנדונות. נוסף על כך, העיון התוכני בשירים מעשיר את הדיונים המחקריים בשאלת יחסי הגוף והנפש, שהתמקדו ברובם המכריע במקורות חז"ל, אבות הכנסייה ומחברים פגניים, בהותירם בצד את קורפוס השירה בת הזמן. העיון בשירי הוויכוח מעלה כי חשיבותם רבה הן בשל המסורות המובאות בהם הן בשל התמונה הרב-גונית העולה מהם. שירים אלה מוכיחים שוב כי מאחורי חזית סגנונית דומה יכולות להסתתר תפיסות שונות שאינן מתיישבות בהכרח זו עם זו. למאמר מצורף נספח ובו נדפסים לראשונה שלושה שירי ויכוח עבריים שנתגלו בגניזה הקהירית. כרך 28 של מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא גם כרך 25 של מחקרי ירושלים בספרות עברית.