התנהגות אזרחית ארגונית: סינדרום החייל(ת) הטוב(ה) בישראל

במאמר מוצגת קריאה פמיניסטית של המושג "התנהגות אזרחית ארגונית" ושל רכיביו, והוא מנותח בהקשר הישראלי. המחברות טוענות כי אף שהשיח בנושא זה כפי שמוצג בספרות הוא לכאורה ניטרלי מבחינה מגדרית, בפועל מגדר הוא רכיב מרכזי בעיצוב המושג. אופיו המגדרי של המושג נחשף בשתי דרכים: (א) הניתוח בוחן את האופי הרטורי של הטקסט - השפה והמטפורות - המשמש להגדרת המושג על ממדיו השונים, על סמך גישות פמיניסטיות פוסט-סטרוקטורליות; (2) באמצעות שימוש בגישות פוסט-ליברליות, המאמר בוחן כיצד רכיבי המושג מוגדרים ומיושמים בדרכים היוצרות הבחנה תרבותית בין גברים לנשים, וחושף מנגנונים שבאמצעותם השימוש במושג משעתק חלוקות עבודה אופייניות בין נשים לגברים ואי-שוויון מגדרי בארגון. בנוסף, ניתוח זה בוחן את הייחודיות של תופעות אלה ואת המושג של התנהגות אזרחית ארגונית בהקשר הישראלי (מתוך המאמר)