הרחבת מודל 'הכיתה ההפוכה' באמצעות למידה דיגיטלית בהכוונה עצמית - אישית ושיתופית - בקורס אקדמי

שימוש מושכל בטכנולוגיה מאפשר למרצה לנהל את הוראתו מתוך גמישות פדגוגית, בדרך של למידה פעילה, באמצעות תמיכה אישית וקבוצתית. חקר המקרה המוצג להלן מציג יישום של רעיונות פדגוגיים המתייחסים להוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי. העקרונות הללו נבחנו בהקשר של תפקיד המרצה, תפקיד הלומד, שזירת דרכי הערכה ומאפייני שילוב הטכנולוגיה. המחקר התבצע בשיטה איכותנית, בקורס המשלב מפגשים פנים-אל-פנים, סינכרוניים וא-סינכרוניים. במחקר השתתפו 36 סטודנטים לתואר שני, הלומדים לתואר שני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מנתח את חווית הלמידה ופרשנותה כפי שהוצגה על-ידי הסטודנטים. מתוך הממצאים גובש מודל המרחיב את המודל המסורתי המקובל המכונה 'כיתה הפוכה' ('flipped classroom') באמצעות רעיונות פדגוגיים נוספים הנשענים על גישת 'למידה מרחוק בהכוונה עצמית' ('self-regulated distant learning') יחד עם עקרונות של למידה שיתופית ודיגיטלית. שילוב כזה אפשר להציג מבט הוליסטי נרחב בהקשר של תפקיד הטכנולוגיה ככלי יצירה בידי הלומדים וככלי תקשורת, כאשר הלמידה הפעילה מתבצעת בכיתת הלימוד ו/או בבית. (מתוך המאמר)