העידן הביוגרפי בהיסטוריוגרפיה הישראלית

המאמר עוסק בפריחת הסוגה הביוגרפית בישראל, משחזר את תולדות הסוגה, מסמן אבני דרך עיקריות בהתפתחותה, סוקר את מאפייניה, משרטט מגמות המסתמנות בה ומציג את סוגי המשנה שלה. המחברת נדרשת לשאלה מדוע החלה כתיבת ביוגרפיות המבוססות על מחקר בישראל באיחור יחסי לעולם וביחס לסוגות היסטוריוגרפיות אחרות בארץ, ומציעה הסבר לפריחה המאוחרת של הכתיבה הביוגרפית בישראל. היא עומדת על נוכחות בולטת של נשים כמחברות ביוגרפיות ועל חלקן ההולך ומתעצם כגיבורות הביוגרפיות. לטענתה שנת 1980 הייתה נקודת מפנה במעמדה של הביוגרפיה בישראל, אולם הפריצה המשמעותית וראשיתו הממשית של העידן הביוגרפי בהיסטוריוגרפיה הישראלית התחוללו בראשית המאה העשרים ואחת. עולה מן המאמר כי קיים קשר בין פריחת הסוגה הביוגרפית לתהליכים העוברים על החברה הישראלית, ובהם שקיעת האתוס הקולקטיביסטי, המעמד הנכבד של ההנצחה והאקדמיזציה של תחומי חיים רבים.