"הכיתה ההפוכה" באוניברסיטה הפתוחה? קידום למידה בהכוונה עצמית-אישית ושיתופית בקורס אקדמי

שימוש מושכל בטכנולוגיה מאפשר למרצה לנהל את הוראתו מתוך גמישות פדגוגית, בדרך של למידה פעילה, באמצעות תמיכה אישית וקבוצתית. המאמר מציג שילוב אפשרי בין שתי גישות פדגוגיות: "הכיתה ההפוכה" ( ‏flipping classroom) ו-"למידה מרחוק בהכוונה עצמית" (self-regulated distant learning). חקר המקרה יציג את מרכיבי ההוראה המיישמים גישות אלה בהתייחס לתפקיד המרצה, הלומד, שזירת דרכי הערכה ומאפייני שילוב הטכנולוגיה. המחקר התבצע בשיטה איכותנית, בקורס המשלב מפגשים פנים-אל-פנים, סינכרוניים וא-סינכרוניים. במחקר השתתפו 36 סטודנטים לתואר שני, הלומדים תואר שני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מנתח את חווית הלמידה ופרשנותה כפי שהוצגה על-ידי הסטודנטים. מתוך הממצאים עולה כי שתי הגישות - למידה בהכוונה עצמית ולמידה בגישת הכיתה ההפוכה, מתייחסות באופן דומה ללמידת תוכן חדש המתבצע באופן עצמאי לפני השיעור. שתיהן מטפחות חשיבה מטה-קוגניטיבית כחלק אינטגרלי מהלמידה וכוללות אלמנטים של ניטור אסטרטגיות למידה, רגולציה על מטרות הלומד ועל קצב הלמידה. שתיהן מספקות הזדמנויות רבות ללמידה עצמאית ויכולות לתמוך בעבודה שיתופית. בשתיהן הטכנולוגיה מאפשרת גמישות, מסייעת להנגשת התכנים, לביצוע תהליך הלמידה האישית והקבוצתית, ותומכת בתקשורת עם המרצה ובין הסטודנטים. בשתי הגישות בקורס שנבחנו, תפקיד המרצה היה לעצב תהליכי הוראה, לסייע לתווך הבנייה של ידע ולפתח מיומנויות ללמידה עצמאית של הסטודנטים. תפקיד הלומד בקורס המתואר כלל משמעת עצמית, לקיחת אחריות על תהליך הלמידה, וארגון זמן הלמידה.