ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט: בין יחודיות לאוניברסליות

מאמר זה עוסק בעיקר בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. החלטה זו נובעת ממצב המחקר ואינה מונעת מסיבות אידאולוגיות, נוסח: ההיסטוריה של תושבי הארץ הלא יהודים היא אוסף תולדותיהם של יחידים, ורק ליהודים יש היסטוריה קיבוצית בארץ ישראל. מייצגה המובהק והבולט של גישה זו הוא בן-ציון דינור. בלב הדיון ניצב אפוא 'היישוב', הגורם הפעיל והדינמי בארץ בתקופת המנדט, שמעשיו קבעו במידה רבה את אופייה ואת תולדותיה. אין המאמר דן בתולדות הציונות, בתנועה הציונית ובגלגולי הרעיון הציוני, והציונות נוכחת כאן רק במידה שהיא מסבירה את תולדות הארץ ואוכלוסייתה. הבהרה זו נחוצה גם משום שלא אחת מופיע המונח 'ציונות' בחיבורים על ארץ ישראל המנדטורית במשמעות זהה ל'יישוב' כהגדרתו בדיון הנוכחי. (מתוך המאמר)