דילוג לניווט ראשי דילוג לחיפוש דילוג לתוכן הראשי

"אני הוא האחר": המיקום של ניצול שואה בסיפורה של יהודית הנדל "אנשים הם אחרים"

  • נורית גרץ

פרסום מחקרי: פרק בספר / בדוח / בכנספרק

תקציר

בחמישים השנים האחרונות נטו חלק גדול מיצירות הספרות והקולנוע הישראליים לבנות דיכוטומיה ברורה בין הזהות של ניצולי השואה לבין החברה הישראלית שאימצה אותם ובכך לבטא את הדיכוטומיה שיצרה התרבות הישראלית בין הישראלי בן הארץ לבין היהודי מהגלות. ביצירות של שנות החמישים בוטלה הזהות היהודית של הניצול לטובת הזהות העברית החדשה וביצירות המאוחרות יותר, שנכתבו החל משנות השבעים והשמונים, קרה ההיפך: הזהות הישראלית נשפטה והושתקה ופינתה מקומה לזהותו של הניצול, לתרבותו ולעברו שהועדפו על פניה. היצירות האלה ביצעו "מרד" בהגמוניה הציונית והציבו את מי שהיה מחוץ לתרבות - במרכזה. אך במרד זה הם בנו מחדש תרבות הומוגנית שבה מושמע קול אחד בלבד ומושתקים הקולות האחרים. יהודית הנדל בספרה "אנשים אחרים הם" שוברת את הדיכוטומיה הזאת על שתי פניה ומנסה להציג אפשרות של זהות אמביוולנטית המכילה את הגלות והארץ, את הגברי והנשי, את הישראלי והיהודי, את הזמן והמרחב. הזהות הזאת אינה מוגשמת בסיפור. הגשמתו לא יכולה היתה להיראות אמינה על רקע האופציות של התקופה, ועל כן היא מוצגת כהיעדר, כאפשרות בלבד. אבל דווקא חשיפת ההיעדר הזה מבטאת את המרד של הסיפור בתרבות של התקופה. (מתוך המאמר).
שפה מקוריתעברית
כותר פרסום המארחאדרת לבנימין (קובץ בעריכת זיוה בן פורת)
מוציא לאורהוצאת הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר
עמודים1: 150-169
מספר עמודים169
סטטוס פרסוםפורסם - 1999

IHP publications

  • ihp
  • ניצולי השואה בספרות
  • הנדל, יהודית -- אנשים אחרים הם

פורמט ציטוט ביבליוגרפי