איך שהמעגל מסתובב לו: על הכלכלה המעגלית והרגולציה של מודל כלכלי-סביבתי חדש

מחקר זה בוחן את תהליכי ההתפתחות של כלכלה מעגלית בישראל תוך ניתוח החסמים המונעים את התרחבותה, עם דגש על חסמים רגולטוריים. על אף שכלכלה מעגלית מייצרת הזדמנויות להתייעלות במשאבים בייצור ובצריכה והיא בעלת פוטנציאל לתרום להפחתת פסולת וזיהום סביבתי, מעבר מהמודל הכלכלי הליניארי הרווח אינו מתרחש מעצמו. כדי לקדם את המודל של הכלכלה המעגלית נדרשות מדיניות ורגולציה תומכות. אלה צריכות ליצור תשתית, לספקת מריצים ולהחיל דרישות מחייבות שיאפשרו לקיים מחזור חיים סגור של ייצור תעשייתי, החל משלב כריית חומר הגלם, עבור דרך עיצוב המוצר, הייצור והצריכה וכלה בטיפול בתוצרי הלוואי וחוזר חלילה. נקודת ציון ביחס להתפתחותה של מדיניות המעודדת כלכלה מעגלית בישראל הייתה בשנת 2011 עם אימוצה של החלטת הממשלה על צמיחה ירוקה. אולם,מאז, וגם לאחר אימוץ מדיניות צמיחה ירוקה בשנת 2013, היישום לא תמיד היה אחיד ולעיתים קרובות לקה בחסר. נותרו תחומים רבים שבהם ישראל לא אימצה או לא יישמה רגולציה נדרשת. מניתוח 32 הראיונות שבוצעו במחקר ולמעלה מ -50 מסמכי חקיקה ומדיניות, עולה כי ישנם שלושה תחומים עיקריים שבהם נעדרת רגולציה תומכת. היעדרה יוצר חסמים בפני התפתחותה של כלכלה מעגלית. ראשית, ביצירת שוק פעיל של חומרי גלם שניוניים ופערי מחיר לטובת חומרי גלם שניוניים לעומת חומרי גלם ראשוניים. שנית, בקביעת תקנים של עיצוב המוצר שיאפשרו המשך מחזור חיים מעגלי, שימוש מחדש, תיקון אומחזור של מוצרים ותרומה לשוק חומרי הגלם השניוניים. שלישית, בהפנמתה החצנות של הפסולת באמצעות העלאת היטל הטמנה לצורך הפיכת אלטרנטיבת המחזור לאטרקטיבית יותר. ואולם, לא די יהיה בשינויים נקודתיים אלה כדי ליצור כלכלה מעגלית מלאה ופעילה. לשם כך יידרשו שינויים מעמיקים ומתמשכים במודל המדיניות והרגולציה הקיים, תוך יצירת ממשקי תיאום וזרימה בין השלבים השונים במעגל הכלכלי. (מתוך המאמר)