תקציר
על הסרט 'מחילות' (אודי אלוני, 2006). ניתוח הסרט 'מחילות' המוצע במאמר זה מתבסס על שני סיקוונסים - סיקוונס הפתיחה וסיקוונס הסיום - ועל שתי ציטטות - זו שבפתיחה המובאת לעיל, וזו בסיום - היוצרות ביחד את התיחום האידאי של הסרט. זהו תיחום המוציא את עלילת הסרט מגבולות המציאות ומעביר אותה אל המישור האלגורי, כמעין משל פנטסטי-פוליטי על אדמה, אדם ודם, שלוש מילים המהדהדות כל כך זו בזו בשפה העברית ומקבלות באזורנו ספוג המלחמות משמעויות חדשות. בניגוד לרוב סרטי הסכסוך בקולנוע הישראלי ובקולנוע הפלסטיני, אלוני אינו מכוון את עלילת סרטו אל הצדק, יהיה זה ישראלי או פלסטיני, מוסלמי או יהודי, אלא אל הסליחה. וככזה יש לראות בסרטו מסמך מרתק שגבולותיו משיקים למחלוקות במוסר הנוצרי (שהרי הסליחה אינה חלק מתפיסת הדת היהודית), דיון החורג באופן מופגן ומכוון מגבולות הדיון האידיאולוגי אשר יצר הקולנוע הישראלי לדורותיו. (מתוך המאמר)
שפה מקורית | עברית |
---|---|
עמודים (מ-עד) | 59-65 |
מספר עמודים | 7 |
כתב עת | מחברות קולנוע דרום |
כרך | 2 |
סטטוס פרסום | פורסם - 2007 |
IHP publications
- ihp
- מחילות (סרט)
RAMBI publications
- rambi
- אלוני, אודי -- 1959- -- מחילות (סרט)
- Arab-Israeli conflict -- Motion pictures and the conflict