Abstract
המערכה בין שוחרי איכות הסביבה לבין תכניות הפיתוח של הממשלה היא דוגמה מאלפת לקונפליקט בין שיקולים תכנוניים המשתייכים לאתוס ההיסטורי של התכנון בישראל, לבין סוג חדש של שיקולים אשר הולכים וזוכים למקום במסגרת תכניות המתאר האחרונות. הצורך בעדכון עקרונות התכנון לטווח ארוך הפך להכרח. מאז שנות השמונים ישראל אינה עוד מדינה קטנת אוכלוסייה "ריקה" ו"דלילה", המבצרת את קיומה ואת ביטחונה במדיניות מרחבית. כיום המדינה ניצבת בפני בעיות בוערות, ובהן הצפיפות הגבוהה (ישראל היא אחת המדינות המפותחות הצפופות ביותר) והפגיעה בערכי הטבע. תפיסות תכנויות כ"כיבוש השממה" נתפסות כפגיעה בטבע, ו"קידוש החדש" נתפס כפגיעה באתרים הראויים לשימור ובשכונות הראויות לשיקום
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 66-111 |
| Number of pages | 46 |
| Journal | קרקע |
| Volume | 56 |
| State | Published - 2003 |
IHP publications
- IHP
- Architecture -- Environmental aspects
- City planning
- Regional planning
- Sustainable development