Abstract
לאחר שכבשו הבריטים את עדן בשנת 1839 חוזקה הקהילה היהודית המקומית על ידי מהגרים יהודים מאזורים אחרים בתימן ועל ידי יהודים שבאו לעדן ממדינות אחרות במזרח התיכון. כמה מיהודי עדן, רובם נתינים בריטים, השתתפו ברשת הסחר הבריטית-ההודית, הרחיבו אותה למזרח אפריקה, בעיקר לאתיופיה ולאריתראה, והקימו שם תחנות מסחר. מסוף המאה התשע-עשרה הצטרפו יהודים מתימן ליישובי העדנים באפריקה. בת-ציון עראקי-קלורמן משווה במאמרה את מניעי ההגירה של יהודי עדן ויהודי תימן לאפריקה ואת מעמדם הכלכלי והחברתי של בני שתי הקבוצות בתקופת השלטון הקולוניאלי האיטלקי באריתראה, שהחל בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. היא אף דנה ביחסים בין שתי הקבוצות וטוענת שאלה היו תלויים במעמדה של כל אחת מהן בסדר הקולוניאלי ובצורך לקיים חיי קהילה ודת. אמנם בני שתי הקבוצות התייחסו למוצא יהודי תימני משותף והשתתפו באותם מוסדות קהילתיים – אך מתברר כי שיקולים חברתיים וכלכליים גברו על האתניות והדת, ובני שתי הקבוצות פיתחו זהויות נפרדות. (מתוך הגליון)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 41-64 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח |
| Volume | 122-123 |
| State | Published - 2010 |
IHP publications
- IHP
- Economic history -- Jews
- Eritrea -- History
- Jews -- Eritrea
- Jews -- Ethiopia
- Jews -- History -- 20th century
- Jews -- Migrations
- Jews -- Yemen (Republic)
- Jews -- Yemen (Republic) -- Aden