Abstract
נקודת המוצא של מאמר זה היא שהחלטת מדיניות, שמניעיה ויעדיה מוגדרים ואשר נבחרת מתוך מספר אפשרויות, עשויה להפיק תוצאות לא צפויות, ובחלקן גם לא רצויות למקבלי ההחלטות. מתכנני מדיניות חותרים לצמצם את התוצאות הלא רצויות, אבל שני כשלים המאפיינים תכנון מדיניות ואת שיח המדיניות מקשים על מאמציהם: (1) חשיבה ליניארית, המתעלמת מהדרך שבה מדיניות חדשה משנה אינטרסים ויחסי עוצמה ומעלה לבמה שחקנים וסדרי יום חדשים; (2) חשיבה פוזיטיביסטית, המביאה בחשבון את הרובד הגלוי של הפוליטיקה ומתעלמת מהמידה שבה יחסי עוצמה נסתרים משפיעים על עיצוב המדיניות ועל יישומה. הטענה היא שתרחישי מדיניות, הנשענים על תובנות סוציולוגיות והמציעים ניתוח של ניסיון היסטורי, השוואתי ואנלוגי, עשויים לתרום לחשיפת התוצאות הלא מכוונות והלא רצויות. לשם כך על עורכי התרחישים, הבוחנים חלופות מדיניות, להציב מספר שאלות מפתח שישרתו את ניסיונם לחזות את התוצאות הלא מכוונות, אך גם לא רצויות, של המדיניות המוצעת. שאלות אלה יוצגו להלן. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | When Sociology Meets the Public Policy: Scenario Analysis as a Tool for Policy Making |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 51-78 |
| Number of pages | 28 |
| Journal | ביטחון סוציאלי |
| Volume | 105 |
| State | Published - 2018 |
IHP publications
- IHP
- Errors
- Interest (Psychology)
- National service
- Political culture
- Positivism
- Power (Social sciences)
- Public policy
- Sociology
- Thought and thinking