Abstract
נושא השואה החל לתפוס מקום מכובד במחזות מקור למן שנות השמונים של המאה ה־20. בד בבד עלו מעט מאוד הצגות באותו נושא פרי עטם של מחזאים זרים. יוצא מן הכלל הוא המחזאי הצרפתי ז'אן־קלוד גרימברג אשר לא פחות מחמישה ממחזותיו העוסקים בשואה ובגורל יהדות אירופה במאה ה-20 הועלו בשנים 2019-1975 על במות התאטרון בישראל: תאטרון הבימה, החאן, הקאמרי, תאטרון גשר ותאטרון באר שבע. מטרתי במחקר זה לעמוד על מה שהעירה הביקורת בנוגע לייצוג השואה בהצגות הללו לחיוב ולשלילה. אכן, ניכר פער בין התדירות הגבוהה שבה הועלו מחזותיו של גרימברג מתוך הכרה בחידוש המרענן שהוא החדיר בייצוג התאטרלי של השואה וזכרונה ובין התגובה המעורבת — לעתים אוהדת, לעתים שוללת או מסויגת — לחידושים הללו מצד הביקורת והקהל. לצד המבקרים ששיבחו את תרומתם של המחזות של גרימברג לליבון מקומו של זיכרון השואה בזהות הישראלית, היו מי שהסתייגו או פסלו אותם: תחילה, משום שהם לא התיישבו עם הלקח הציוני של השואה, ומאוחר יותר, משום שהם נמצאו כלא רלוונטיים לקהל המקומי וייחסו לו תרומה שלילית לניכוס השואה לסיפר הלאומי. (מתוך המאמר) מילות מפתח נוספות: מעברי תרבות, תיאטרון היום-יום
Translated title of the contribution | Remembering the Shoah from Paris to Jerusalem: The Reception of Jean-Claude Grumberg's Plays in Israel |
---|---|
Original language | Hebrew |
Title of host publication | השואה ואנחנו בתאטרון הישראלי |
Editors | דוד גדג', עופר שיף |
Place of Publication | קריית שדה בוקר |
Publisher | מכון בן גוריון לחקר ישראל והציוניות, אוניברסיטת בר גוריון בנגב |
Pages | 357-378 |
Number of pages | 22 |
ISBN (Print) | 9789655101478 |
State | Published - 2022 |
IHP publications
- IHP
- Holocaust survivors
- Holocaust, Jewish (1939-1945)
- Jewish diaspora
- Mourning customs
- Wit and humor
- אבלות
- גולה
- הומור
- התקבלות (ספרות)
- לקחי השואה
- ניצולי השואה
- שואה וזיכרון