Abstract
ב-14 במאי 1934 פקד את טבריה שיטפון שהסב לה נזקים גדולים בנפש וברכוש. כשלושים איש נספו בה, ומאות בתים נפגעו קשה ואף נהרסו. המאמר דן באירוע על רקע תולדות העיר והארץ בשליש הראשון של המאה העשרים, מציג את תושבי העיר, אורחות חייהם והתפלגותם הלאומית, הדתית, העדתית והכלכלית, ונדרש ליחסים בין הקבוצות באוכלוסייתה. לאחר תיאור השיטפון וסקירת פעולות ההצלה והעזרה מוצגות ומנותחות התגובות המקומיות והכלל-ארציות, המיידיות וארוכות הטווח על השיטפון ותוצאותיו, ונדונות בעיות ומחלוקות שהתגלעו בין הגורמים שהתמודדו עם השיטפון ועם תוצאותיו. לבסוף מנותחים הסיבות והגורמים היסודיים למצבה של טבריה לפני השיטפון ולאחריו, ומוצעת התבוננות מחודשת בסוגיות אחדות בתלדות הארץ בכלל והיישוב היהודי בפרט בתקופת המנדט על בסיס האירועים הנדונים ובאמצעות פרשנותם. המאמר מציע אפוא מהלך מחקרי כפול: דיון באפיזודה אחת על רקע רחב של המקום והזמן של התרחשותו והסקת מסקנות ממנה לא רק באשר לעיר הניצבת במרכזו אלא באשר לתולדות ארץ-ישראל המנדטורית בכלל והיישוב היהודי בתקופה זו בפרט.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 39-70 |
| Number of pages | 32 |
| Journal | קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל ויישובה |
| Volume | 168 |
| State | Published - 2018 |
IHP publications
- IHP
- Eretz Israel -- History -- 1917-1948, British Mandate period
- Floods
- Natural disasters
- Tiberias (Israel) -- History
- אסונות טבע
- ארץ ישראל -- היסטוריה -- תקופת המנדט
- טבריה (יישוב עירוני) -- היסטוריה
- שטפונות
RAMBI publications
- RAMBI
- Floods -- Eretz Israel
- Natural disasters -- Eretz Israel
- Emergency management -- Eretz Israel
- Tiberias (Israel) -- History -- 1917-1948, British Mandate period