Abstract
מאמר זה הוא חלק מסדרת עיונים בהיבטים השונים של הלשון הציורית בפיוט העברי מתקופת צמיחתו הראשונה, המכונה במחקר תקופת הפיוט הקדם-קלסי. המאמר מתמקד ביחס שבין הלשון הציורית לבין אחד האמצעים הספרותיים השכיחים בפיוט הקדם-קלסי, הכינוי. הפייטנים השתמשו בכינוי כדי לציין מושג מפורסם שלא רצו לציינו בשמו המפורש, ויש חוקרים ששיערו שהשימוש המרובה בכינויים הוא אחד ההסברים לשימוש המועט יחסית באמצעי הלשון הציורית, כגון המטפורה והדימוי, בפיוט. מכל מקום במאמר זה נדונים רק כינויים המבוססים על לשון ציורית. תחילה עוסק המחבר במקרים שבהם הפייטן הוא שיצר את הכינוי, ולאחר מכן נדונים המקרים השכיחים, שבהם הכינוי מבוסס על לשון ציורית מקראית. נוסף על כך נדונה התופעה של כינוי ציורי המשתלב בפיתוח נרחב של הלשון הציורית בטור יחיד או במספר טורים. לבסוף עוסק המאמר בשתי תופעות נדירות למדי: לשון ציורית מפותחת הכוללת שימוש בכינוי, והמתפרשת בלשון פשט עוד באותו הטור, וכינויים שדווקא שוברים רצף מטפורי. במאמר מובאות דוגמאות רבות מכל רחבי הקורפוס הקדם-קלסי, וניתוחן מלמד מחד גיסא על היצירתיות של הפייטנים בתחומי הכינויים הציוריים, ומאידך גיסא מחזק את המסקנה שבסופו של דבר בפיוט הקדם-קלסי נעשה שימוש מועט למדי בלשון הציורית. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 93-112 |
Number of pages | 20 |
Journal | מחקרי ירושלים בספרות עברית |
Volume | כ"ח |
State | Published - 2016 |
IHP publications
- IHP
- Nicknames
- Piyyutim
- כינויים (שמות)
- לשון פיגורטיבית
- פיוטים
RAMBI publications
- RAMBI
- Piyyutim -- Criticism, Textual
- Piyyutim -- History and criticism