Abstract
כיצד מבטאים אמנים, במאי קולנוע, את פצעי העבר הלאומי הקרוב? בשנות השבעים של המאה העשרים יצרו את הסרטים הפלסטיניים, העלילתיים והדוקומנטריים, אנשים שילדותם עברה עליהם בצל הטראומה של המפלה בשנת 1948, ובבגרותם הם נאלצו להתמודד עם התוצאות של המלחמה בשנת 1967 ועם אירועים לאומיים טראומטיים נוספים. התרפקות על עבר אידילי, האומללות של ההווה והציפיה לגאולה לאומית מסוג זה או אחר בעתיד, הם מוטיבים אופיינים ליצירות התרבות של עמים פזורים בגלות או תחת כיבוש. נורית גרץ וג'ורג' ח'לייפי בוחנים כאן מקטע אחד מתולדות הקולנוע הפלסטיני, ומבהירים באילו אמצעים קולנועיים בחרו אז היוצרים להציג את הטרגדיות שפקדו את עמם, וכיצד צורת הביטוי הקולנועית משקפת ראיית עולם ותפישות זהות שרווחו באותם ימים בחברה הפלסטינית (תקציר מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 36-43 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 92 |
| State | Published - 2005 |
IHP publications
- IHP
- Motion pictures, Palestinian Arab
- Motion pictures -- Political aspects
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver