Abstract
פרק 7 דן בניסיונות החקיקה להבטחת ייצוג לנשים בכנסת. רפורמה אלקטורלית זו נפוצה מאז שנות התשעים, נהוגה היום ביותר ממאה מדינות, ונמצאה יעילה מאוד ככלי ארעי בהעלאת הנוכחות של נשים בבתי מחוקקים בעולם. ישראל לא יישמה רפורמה כזאת, הגם שהצעות חוק לאימוץ מנגנונים כאלה הועלו בכנסת. מסקנת החוקרים היא שגורמים חברתיים ותרבותיים עמוקים יותר, שהוזכרו לעיל, והשלכותיהם הקואליציוניות, הם שעומדים מאחורי ההתנגדות לקידום ייצוג הנשים בפוליטיקה הישראלית. איצקוביץ'-מלכה ושפירא מתייחסים לרפורמה ראשונית בכיוון זה שעברה ב-2014 כתיקון לחוק הרשויות המקומיות. התיקון קבע שבמועצה מקומית או בעירייה, סיעה שלפחות אחת משלושה חברים שנבחרו מטעמה היא אישה תזכה לתוספת בשיעור של % 15 מסכום מימון הבחירות שהיא זכאית לו לפי החוק. התיקון הוחל לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018. ניתוחים ראשוניים מעידים כי ההשפעה על ייצוג נשים הייתה מינורית בשלב זה, אם כי חלה התעוררות בשטח. יש לקוות כי התיקון ייבחן על פי ניתוחי עומק של התוצאות וישמש מנוע לשינויי חקיקה דומים, ישירים ותקיפים יותר, גם ברמה הלאומית.
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל |
Editors | מיכל שמיר, חנה הרצוג, נעמי חזן |
Place of Publication | ירושלים |
Publisher | מכון ון ליר |
Chapter | 7 |
Pages | 201-233 |
Number of pages | 33 |
ISBN (Print) | 9789650209599 |
State | Published - 2020 |
IHP publications
- IHP
- Belgium -- Politics and government
- Bills, Private
- Delegated legislation
- Failure (Psychology)
- France -- Politics and government
- Israel -- Keneset -- Elections
- Israel -- Politics and government
- Legislation
- Legislative bodies
- Political parties
- Spain -- Politics and government
- Women -- Political activity