Abstract
האינדיבידואליזציה, ההפרטה וההשווקה (marketization) של ניהול סיכונים הם מאפיינים מכוננים של הקפיטליזם הפיננסי. בתנאים אלו, היחיד נדרש לנהל סיכונים כלכליים וחברתיים ולהבטיח את רווחת ובאמצעות השתתפותו בשוק המוצרים והשירותים הפיננסיים. תוכניות לחינוך פיננסי ממלאות תפקיד חשוב בניסוח ובהפצת המודל שלהסובייקט הרצוי בשוק זה — ההומו פיננסיוס. מאמר זה מציג ניתוח של מגוון רחב של תוכניות חינוך פיננסי המופעלות על ידי ארגונים מדינתיים ולא–מדינתיים בישראל, ובוחן כיצד הן מגדירות, מסבירות ומצדיקות התנהגות פיננסית נאותה ואת מאפייני הסובייקט שעומדים ביסודה. מהניתוח עולה שלצורך זה התוכניות משתמשות בשלושה מכשירים דיסקורסיביים מרכזיים: מוסכמות, רגשות וציוויים מוסריים. השימוש במכשירים דיסקורסיביים אלו מסייע לכונן ולהדק את החיבור שבין עמדות הסובייקט הרצויות ובין האינדיבידואליזציה, ההפרטה וההשווקה של ניהול סיכונים כלכליים. פרויקט החינוך והאוריינות הפיננסית מתגלה כבעל משמעות פוליטית יסודית ורחבה הרבה מעבר להעברת מידע והנחלת מיומנויות טכניות לאוכלוסייה. זהו פרויקט פוליטי שמבקש ללמד את האוכלוסייה הכללית "להיות" סובייקט פיננסי המאופיין בנטיות קוגניטיביות, רגשיות ומוסריות מסוימות, וכך הואתורם לנרמול הלוגיקה הרעיונית והמוסדית של הפיננסיאליזציה של חיי היומיום. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 23-49 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 1 |
| Issue number | 20 |
| State | Published - 2019 |
IHP publications
- IHP
- Business enterprises -- Finance
- Economics -- Political aspects
- Education
- Emotions
- Ethics
- Financial literacy
- Motivation (Psychology)
- Neoliberalism
- Risk management
- Uncertainty