בין העולמות: האורתודוקסיה המודרנית ביהדות גרמניה כדפוס חדש של זהות יהודית

מאמרו של גיא מירון מציג דגם של זהות יהודית חדשה שיצרה האורתודוקסיה בגרמניה. הוא מתאר אותה כעומדת בין שני עולמות: מחד גיסא קבלת המודרניזציה ושוויון הזכויות, ומאידך גיסא שימור המסגרת ההלכתית המסורתית גם במסגרות החדשות. הניסיון לשילובם, בבחינת "תורה עם דרך ארץ", יצר טיפוס של יהודי חדש שהיה שונה מזה של היהודי האורתודוקסי במזרח אירופה, וגם מדמות היהודי החדש של תנועת ההשכלה. גם אצלם התבטאה עמדתם בדרך החינוך של ילדיהם. בבתי הספר החדשים של האורתודוקסיה בגרמניה שהוקמו ופעלו בקהילותיהם ברחבי הארץ, מרביתם יסודיים ומיעוטם על-יסודיים, ניסו לשלב בדרכים שונות חינוך יהודי עם החינוך הגרמני הכללי, ולשמור על מחויבות התלמידים למצוות המעשיות. החידוש נגע לא רק להכנסתה של הלשון הגרמנית כשפת הוראה, אלא גם לערכי התרבות והפטריוטיות הגרמנית, ולדגש על חינוך הנערות, שיש הרואים את עיצובו מחדש כהצלחה החשובה ביותר של החינוך הנאו-אורתודוכסי. הניאו-אורתודוקסיה היהודית בגרמניה הייתה הניסיון הראשון אך לא היחיד, לפתח טיפוס יהודי אורתודוקסי מודרני. התפתחותה הוטבעה בחותם הייחודי של חוויית האמנציפציה היהודית בגרמניה, וענתה במידה רבה על הצרכים ועל האתגרים שחוללה מציאות זו. (מתוך המאמר)