שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית

מאז שנות השמונים של המאה הקודמת הוכרזו תריסר תוכניות תקשוב לאומיות של מערכת החינוך הישראלית. עבודה זו סוקרת את התוכניות תוך נסיון לבחון מה השתנה לאורך השנים בתפיסה של תקשוב מערכת החינוך, כמו גם מה נשאר ללא שינוי לאורך שנים רבות. העבודה מזהה דמיון רב בין התוכניות השונות בנוגע לנושאים כמו התקשוב כצורך לאומי, הצורך בספריית תכנים לאומית, והצורך בבניית תשתיות טכנולוגיות ואנושיות. לעומת זאת, הנושא של המחשב כמכונת למידה המחליפה את המורה הופיע בעבר אך נעלם בעשרים השנים האחרונות, וכך גם נעלם נושא הוראת המחשב כתחום דעת בשנות ה-90 לעומת זאת אנו רואים עלייה בחשיבות המחשב ככלי תומך בהתפתחות היחיד. העבודה מצביעה על תופעות של ספיראליות, חזרה על מטרות ישנות, היווצרות מטרות חדשות והיעלמותן של מטרות לאורך השנים. המחקר מניח תשתית לחקירת הקשר בין תוכניות התקשוב הלאומיות של מערכת החינוך לבין גורמים חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים. (מתוך המאמר).