לקראת חוק שיקום קרקעות מזוהמות בישראל - מקורות כספיים והסדרי מימון

אור קרסין, עמית ברכה, יעל מיסון, גלית פלצור, אייל אפשטיין, אריה ניגר, יהודה גיא, אריה קופפרברג, צפרית פרקר

نتاج البحث: نشر في مجلةمقالةمراجعة النظراء

ملخص

קיימות הרבה קרקעות שזוהמו בפעילות תעשייתית. קרקע מזוהמת גורמת לסיכונים בריאותיים וסביבתיים. יש חשיבות רבה לשימור קרקע כמשאב ציבורי מתכלה. שיקום קרקע יאפשר מצאי גדול יותר של קרקע. כדי להשלים את החקיקה בשיקום הקרקע יש להסדיר את ענין המימון שיוטל על הגורמים המזהמים. האחריות הכספית והביצועית לשיקום קרקע מזוהמת היא גורם מכריע בעיצוב משטר רגולציה השואף להביא לשיקום קרקעות שזוהמו. מבחינה נורמטיבית נחלקת שאלת המימון לכמה שאלות משנה. ראשית, מי צריכים להיות האחראים לשיקום קרקע שזוהמה? מעיון בהסדרי מימון בחקיקה משווה מתגלה תמונה מגוונת של הגורמים שהאחריות לשיקום קרקע עלולה להיות מוטלת עליהם מכוח חקיקה העוסקת בקרקעות מזוהמות. ככל שמרחיבים את מגוון הגורמים, גדל הסיכוי שתוטל אחריות על גורם כלשהו, ושניתן יהיה להימנע ממימון ציבורי. אולם בד בבד, מתעצמות בעיות אחרות, החל מעודף התדיינות, דרך עיכוב משמעותי של השיקום ואבדן סדר עדיפויות בין אחראים, וכלה בשרשור האחריות אל הכיס העמוק. שנית, על משטר רגולציה של קרקעות מזוהמות לקבוע את גבולות האחריות, או במילים אחרות - מה תחולתה והיקפה של האחריות הכספית? האחריות יכולה לחול על ביצוע סקרים היסטוריים, על ביצוע סקרי קרקע, על פעילות השיקום ממש או על שילוב ביניהם. משמעותה אינה בהבדל הנעוץ באחריות לשלבים השונים של השיקום, אלא בעיקר בהיקף ההוצאה הכספית, שעשויה לחול על האחראי. שאלת גבולות האחריות מעוררת דיון נוקב על הרטרואקטיביות של האחריות הנוגעת לקרקעות שזוהמו היסטורית. הדילמה נוגעת הן ליכולת המעשית להתחקות אחר מזהמים היסטוריים ולהטיל עליהם את מרות החוק, יחד עם פגיעה אפשרית בזכויות יסוד ובהן זכות הקניין. (מתוך המאמר) Refereed/Peer-reviewed
العنوان المترجم للمساهمةThe Elusive Hand and Deep Pocket: A Review of Funding Arrangements of Contaminated Land Remediation
اللغة الأصليةالعبريّة
الصفحات (من إلى)299-311
عدد الصفحات13
دوريةאקולוגיה וסביבה
مستوى الصوت2
رقم الإصدار4
حالة النشرنُشِر - 2011

IHP publications

  • !!ihp

قم بذكر هذا