ملخص
נושא הקמת קזינו בישראל מלווה את השיח הציבורי ברוב שנות קיומה של המדינה. למרות הפעמים הרבות שבהן דנו בו, הוא נותר שנוי במחלוקת, ולפי החוק - מעורבות בפעילות הימורים מסוג זה אסורה. מחקר זה מאיר את ייחודיותם של הטיעונים הישראליים בעד ונגד הימורים בקזינו בישראל ומתמקד בהשפעתו של קזינו "אואזיס", שפעל בשנים 1998-2000 בתחומי הרשות הפלסטינית, על טיעונים אלו. מניתוח נרטיבי פרשני של פרוטוקולים מכנסת ישראל ושל עיתונות מקומית עולה שהמתנגדים להימורי ישראלים בקזינו "אואזיס" ניסו להפוך את ההימורים בו לסוגיה ביטחונית בטענה שהימורים בקזינו ביריחו פוגעים בביטחון המדינה. מנגד, התומכים הציגו טיעונים של שלום ודו-קיום וראו בקזינו הזדמנות לשיתוף פעולה בין שי העמים. על אף הטיעונים הביטחוניים המשיך הציבור הישראלי לנהור בהמוניו לקזינו "אואזיס". הניסיון להציג את הימורי הישראלים בקזינו כאיום ביטחוני נכשל אפוא. כישלון זה טמון בהלך הרוח הפוליטי-חברתי שאפיין את החברה בישראלית באותה תקופה - בהתגברותו של שיח השלום על שיח הביטחוני ובחוסר האמון שהביע הציבור הישראלי במנהיגיו. כל זאת, לצד העדר שינוי במדיניותה של ישראל ביחס להקמת קזינו בתחומה, עשויים להעיד שהשיח הישראלי באותה עת אמנם התמקד בקזינו, אולם בפועל זה היה אמצעי נוסף שדרכו בחנה החברה הישראלית את יחסיה עם החברה הפלסטינית.(מתוך המאמר)
العنوان المترجم للمساهمة | Peace and War Narratives in the Casino Discourse in Israel |
---|---|
اللغة الأصلية | العبريّة |
الصفحات (من إلى) | 227-257 |
عدد الصفحات | 31 |
دورية | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
مستوى الصوت | 50 |
رقم الإصدار | 1 |
حالة النشر | نُشِر - 2015 |
IHP publications
- !!ihp