הדיסוננס האתי: מה משפיע על הונאה אקדמית בלמידה אנלוגית ודיגיטלית בקרב תלמידי בתי ספר בישראל?

ממחקרים עכשויים עולה כי ההונאה האקדמית (academic dishonesty) הינה תופעה שכיחה ומדאיגה, הן במדיה הדיגיטלית והם במדיה האנלוגית. כמו כן מצביעים המחקרים כי תלמידים המפרים נורמות מוסריות מצויים בדיסוננס אתי באם הם תופסים את התנהגויות ההונאה כבלתי לגיטימיות. מטרת המחקר הנוכחי היתה לתקף את 'אינדקס הדיסוננס האתי' ('Ethical Dissonance Index), המייצג את הפער שבין שכיחות ההונאה לבין תפיסת הלגיטימיות שלה. המחקר בחן מדגם מגוון של אוכלוסיית תלמידי ישראל (גיל, מגדר, דתיוּת ומגזר). כמו כן, בחן המחקר באיזו מידה אינדקס הדיסוננס האתי מושפע מהמדיום, מסוג ההונאה ומהבדלים בין אישיים. במחקר נעשה שימוש בתרחישי הונאה לשם מדידה לא ישירה של התנהגויות הונאה. תוצאות המחקר ביחס למדיה הראו כי באופן כללי, שכיחות ההונאה הדיגיטלית הנה נמוכה יותר, אך הונאה זו נתפסת כיותר לגיטימית מההונאה האנלוגית. קשר זה נמצא תלוי בסוג ההונאה (רמאות, פלאגיאריזם, פברוק או סיוע). מעבר לכך, ממצאי המחקר מאששים את ההנחה כי התלמידים היו מודעים לבעייתיות שבהתנהגות לא אתית וחוו רמה מסוימת של דיסוננס אתי. ההבדלים הבין-אישיים שנמדדו במחקר לא השפיעו על הקשר בין מדיה, סוג ההונאה והדיסוננס האתי. המחקר מציע כי התערבויות שמטרתן למגר את תופעת ההונאה האקדמית צריכות להתייחס באופן פרטני למאפיינים השונים של המדיה ולסוגי ההונאה המאפיינים אותם. יתרה מכך, המחקר מתקף את אינדקס הדיסוננס האתי ומציע כי התמודדות יעילה עם ההונאה האקדמית מחייבת אנשי חינוך להתייחס גם לחוויה של הדיסוננס האתי עליה מדווחים התלמידים. (מתוך המאמר)