תפיסות סביבתיות בתכנון הארצי-לאומי

אור קרסין

نتاج البحث: نشر في مجلةمقالة

ملخص

המערכה בין שוחרי איכות הסביבה לבין תכניות הפיתוח של הממשלה היא דוגמה מאלפת לקונפליקט בין שיקולים תכנוניים המשתייכים לאתוס ההיסטורי של התכנון בישראל, לבין סוג חדש של שיקולים אשר הולכים וזוכים למקום במסגרת תכניות המתאר האחרונות. הצורך בעדכון עקרונות התכנון לטווח ארוך הפך להכרח. מאז שנות השמונים ישראל אינה עוד מדינה קטנת אוכלוסייה "ריקה" ו"דלילה", המבצרת את קיומה ואת ביטחונה במדיניות מרחבית. כיום המדינה ניצבת בפני בעיות בוערות, ובהן הצפיפות הגבוהה (ישראל היא אחת המדינות המפותחות הצפופות ביותר) והפגיעה בערכי הטבע. תפיסות תכנויות כ"כיבוש השממה" נתפסות כפגיעה בטבע, ו"קידוש החדש" נתפס כפגיעה באתרים הראויים לשימור ובשכונות הראויות לשיקום
اللغة الأصليةالعبريّة
الصفحات (من إلى)66-111
عدد الصفحات46
دوريةקרקע
مستوى الصوت56
حالة النشرنُشِر - 2003

IHP publications

  • !!ihp

قم بذكر هذا