ملخص
המערכה בין שוחרי איכות הסביבה לבין תכניות הפיתוח של הממשלה היא דוגמה מאלפת לקונפליקט בין שיקולים תכנוניים המשתייכים לאתוס ההיסטורי של התכנון בישראל, לבין סוג חדש של שיקולים אשר הולכים וזוכים למקום במסגרת תכניות המתאר האחרונות. הצורך בעדכון עקרונות התכנון לטווח ארוך הפך להכרח. מאז שנות השמונים ישראל אינה עוד מדינה קטנת אוכלוסייה "ריקה" ו"דלילה", המבצרת את קיומה ואת ביטחונה במדיניות מרחבית. כיום המדינה ניצבת בפני בעיות בוערות, ובהן הצפיפות הגבוהה (ישראל היא אחת המדינות המפותחות הצפופות ביותר) והפגיעה בערכי הטבע. תפיסות תכנויות כ"כיבוש השממה" נתפסות כפגיעה בטבע, ו"קידוש החדש" נתפס כפגיעה באתרים הראויים לשימור ובשכונות הראויות לשיקום
| اللغة الأصلية | العبريّة |
|---|---|
| الصفحات (من إلى) | 66-111 |
| عدد الصفحات | 46 |
| دورية | קרקע |
| مستوى الصوت | 56 |
| حالة النشر | نُشِر - 2003 |
IHP publications
- !!ihp
- Architecture -- Environmental aspects
- City planning
- Regional planning
- Sustainable development
- ארכיטקטורה ובנייה -- היבטים סביבתיים
- ישראל אלפים עשרים (תוכנית)
- מדיניות התכנון הפיזי
- פיתוח בר-קיימה
- שרון, אריה (ארכיטקט)
- תוכניות מתאר ארציות
- תכנון ערים