ملخص
מחקר זה עוסק בתמורות החלות בשפה ומתמקד לשם כך במשפטי הקיום והקניין ובאופן שבו הם מובעים בשפה העברית הדבורה. המאמר בוחן שימוש במשפטי קיום וקניין נורמטיביים, הכוללים התאם מין-מספר, לעומת משפטים לא נורמטיביים, שאינם כוללים התאם כזה. אחד הממצאים הוא כי רוב המשפטים (%70) שנאמרו בפי ילדים היו מחוסרי התאמת מין-מספר. בסיכום נאמר שנראה כי המבנה הלא סטנדרטי, חסר ההתאמה, של משפטי הקיום והקניין הולך ומתבסס בשיח העברי הדבור, וניתן לצפות שהשימוש בפרדיקט 'היה' ללא התאמה במשפטי קיום וקניין ישתרש בשפה וייעשה לנחלת הלשון הסטנדרטית.
اللغة الأصلية | العبريّة |
---|---|
الصفحات (من إلى) | 67-82 |
عدد الصفحات | 16 |
دورية | בלשנות עברית: כתב-עת לבלשנות עברית תיאורית, חישובית ויישומית |
مستوى الصوت | 68 |
حالة النشر | نُشِر - 2014 |
IHP publications
- !!ihp
RAMBI publications
- !!rambi