ملخص
במאמר זה נראה כי בגרמניה במאות השתיים עשרה והשלוש עשרה היו נפוצים שימושים במקווה שחרגו מתחום הטבילה הנשית ומהנחיות ההלכה המחייבות, ונציע כי דווקא טבילות אלו עומדות בבסיס שינוי אדריכלי במבני המקוואות שמאפיין את אותה התקופה. המסקנות יתבססו על שילוב בין העדויות הכתובות לבין הממצא החומרי של מקוואות גדולי ממדים ועמוקים מאשכנז - המקוואות של וורמס, שפייר, קלן, אנדרנך, אופנברג ופרידברג. באדריכלות המקוואות האלה ניתן לזהות כמה מאפיינים יוצאי דופן: העומק הרב של המקוואות (עד מי תהום), פתח בקירוי שמכניס אור יום למבנה התת-קרקעי, חדרי הכנה גדולים חצובים בקרקע, ומיקום מרכזי בסמוך למבני קהילה נוספים. מיקום המקוואות ועיצובם האדריכלי המונומנטלי הותאם לשימוש בהם כמבנים קהילתיים ורב-תכליתיים, ששירתו צורכי קהילה שונים בזמנים שונים. ננתח שני מקרים שזכו להתייחסות רחבה במקורות הראשוניים באשכנז בימי הביניים: טבילת כלים לאחר הגעלתם בערב פסח, וטבילה (בעיקר של גברים) בערב יום כיפור. נציע כי העיצוב האדריכלי הייחודי של המקוואות שירת את עושר הטקסים והשימושים הקהילתיים שנעשו במקום, הן ברמה המעשית והן ברמה החווייתית. (מתוך המאמר)
| اللغة الأصلية | العبريّة |
|---|---|
| الصفحات (من إلى) | 47-83 |
| عدد الصفحات | 37 |
| دورية | חידושים בחקר תולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה |
| مستوى الصوت | 21 |
| حالة النشر | نُشِر - 2019 |
IHP publications
- !!ihp
RAMBI publications
- !!rambi
- Judaism -- History -- Medieval and early period, 425-1789
- Mikveh -- Germany -- History
- Mikveh -- Design and construction
- Kashering of utensils (Jewish law)
- Purity, Ritual -- Judaism