סדקים בחומה: המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים: [מאמר ביקורת]

ספרו של יוסי יונה סדקים בחומה ראה אור כשלוש שנים וחצי לאחר שוך המחאה ולפיכך יש בו כבר פרספקטיבה מסוימת של זמן. פרספקטיבה כזו נעדרת מחלק ניכר מהפרסומים שראו אור בסמוך לאירועים, וכנראה בשל כך חלקם מיהרו להפריז בחשיבות המופע הזה של אקטיביזם אזרחי ואחרים מיהרו לבטלו כעפרא דארעא. הספר, שאורכו כ-300 עמודים גדושים, הוא קריאה - בדיעבד של אירועי קיץ 2011 של פעיל חברתי ותיק שלקח חלק בהתרחשויות (ואף עמד עם פרופ‘ אביה ספיבק בראש ועדות המומחים שכתבו את דוח המענה של הנהגת המחאה לדוח ועדת טרכטנברג), איש אקדמיה, המכהן כיום כחבר כנסת מטעם המחנה הציוני. השילוב הזה בין המעורבות האישית בעשייה החברתית ובין העיסוק הפוליטי, מיומנות השימוש בכלי מחקר אקדמיים וההיכרות עם הספרות התיאורטית הרלוונטית הניבו ספר בעל ערך שמן הסתם ישמש מקור ידע גם בעתיד, כאשר חוויית ההשתתפות של רבים תדהה ורוב הפרסומים שהופיעו מיד לאחר שוך המחאה יישכחו בגלל החיפזון שבו נכתבו. (מתוך המאמר)