ملخص
המאמר מציע קריאה חדשה של הסרט הישראלי המדובר ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, סרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי" (1964). בהשראת הגותו של ההוגה הרוסי מיכאיל בחטין המחברת יוצאת נגד הקריאות הרווחות של הסרט, שלפיהן הוא מייצג או אפילו משכפל את נרטיב הנחשלות המזרחית, ומציעה לראות בו נרטיב החותר תחת ערכי הציונות של התקופה. במרכזו עומדת דמות התואמת את דמות יוצר הסרט, המהגר שדחה על הסף את הפתרונות הסוציאליסטיים שהציעה המדינה הצעירה.
اللغة الأصلية | العبريّة |
---|---|
الصفحات (من إلى) | 145-162 |
عدد الصفحات | 18 |
دورية | פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח |
مستوى الصوت | 135 |
حالة النشر | نُشِر - 2013 |
IHP publications
- !!ihp
RAMBI publications
- !!rambi