נשים במסלולי זהות

סרטי התעודה המופקים על ידי נשים תובעים בחזרה את מקומן הנפקד של האימהות בשיח הסכסוך הישראלי-פלשתיני. זה מקום שהתבהר כרלוונטי ובעל השפעה גם בספירה החוץ-קולנועית. במאמר מוזכרות דוגמאות לסרטים שונים ביניהם: סרטה של נואית גבע "מה שראיתי בחברון", סרטה של יולי גרשלט " המחבל שלי", סרטיה של מיכל אביעד, סרטה של איבתיסאן מראענה "פרדיס-גן העדן האבוד", סרטן של ענת אבן ועדה אושפיז "אסורות", סרטה של סיני בר דוד "דרום: אליס לא גרה כאן אף פעם", ודוגמאות נוספות.