נוצרים ונצרות בספרות הפיוט: בין ייצוגים טיפולוגיים לייצוגים מפורשים

מאמר זה מוקדש להשוואה בין ייצוגי הנוצרים והנצרות בפיוטים מארץ ישראל של שלהי העת העתיקה, לבין ייצוגם בפיוט האירופי בימי הביניים. המחבר מבקש להראות שבפיוטים מן התקופה המוקדמת תפסו הנצרות והנוצרים מקום שולי למדי, אולם בימי הביניים, במיוחד לאחר מסע הצלב הראשון, הם נעשו לנושא שכיח בפיוטים רבים. יתרה מזו, בפיוטים מארץ ישראל הביזנטית, ברובם המכריע של המקרים, התבסס ייצוג הנצרות על הזיהוי הטיפולוגי שקשר בין עשו, אדום, מלכות רומי והשלטון הביזנטי-נוצרי. גישה טיפולוגית זו הפכה את ייצוג הנוצרים והנצרות לעניין חמקמק ומופשט. בפיוטים מימי הביניים המצב אחר לחלוטין; אמנם גם כאן הייצוגים הטיפולוגיים שכיחים, אולם לצדם אנו מוצאים יותר ויותר התייחסויות מפורשות לאירועים, לאמונות ולמעשים הקשורים לנוצרים ולאמונותיהם. בד בבד, ההתבטאויות כנגד הנוצרים נעשות חריפות יותר ויותר וכוללות לעתים קרובות נאצות וקריאות בוז ונקמה. תמורה זו בייצוג הנוצרים והנצרות מתקשרת לשינויים שחלו במציאות החיים של הקהילות היהודיות במעבר בין שתי התקופות ההיסטוריות, עניין שהמחבר דן בו בחלקו האחרון של המאמר. (מתוך המאמר).