מדד הדמוקרטיה הישראלית 2011

ככלל, שם המשחק השנה הוא יציבות, ויש שיאמרו קיפאון. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בחלק גדול מן העמדות בנושאים השונים, שאותן נציג בהמשך, אלא גם ביציבות מעמדה של ישראל על פי המדדים הבינלאומיים. בשום מדד היא לא שינתה השנה את מעמדה היחסי לרעה. היציבות העובדתית הזו עומדת לכאורה בסתירה לתחושות שבאו לאחרונה לידי ביטוי עז הן בתקשורת הן בדברים שאמרו וכתבו ישראלים מודאגים בעלי מעמד ציבורי פוליטי ואנשי רוח באשר למצבה של הדמוקרטיה הישראלית ולמידת המחויבות הדמוקרטית של הציבור בישראל. ואולם למעשה אין כאן סתירה אמיתית, שכן סקר, מטבע הדברים, אינו עוסק במופעים קבוצתיים או יחידים חד־פעמיים, מדאיגים ומבשרי רעות ככל שיהיו, והוא גם אינו יכול לשקפם. הוא משקף אך ורק מגמות כלליות בדעת הקהל. כאמור, הסקר הנוכחי מלמד שברובן המכריע תופעות אלו נותרו כשהיו. אחרות השתפרו או הורעו. ; סקר מדד הדמוקרטיה 2011, כקודמיו, מבקש לצייר תמונה מפורטת ועדכנית של עמדות הציבור הישראלי, על קבוצות המשנה השונות שלו, בכל הנוגע לשיטת השלטון, תפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים במישורים התאורטי והיישומי. הדיון בדו"ח נחלק לשלושה חלקים עיקריים: בחלק הראשון מוצגים ממצאי שנת 2011 כשלעצמם, בחלק השני ממצאי שנת 2011 בהשוואה לממצאי סקרי מדד הדמוקרטיה הקודמים, ובחלק השלישי נתונים על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה בינלאומית, על פי מדדים שונים שחישבו גופים מומחים בחו"ל.