לכל בית ספר יש שם: שיוּם ופוליטיקה בבתי ספר אלטרנטיביים בחברה הערבית

גם אם לעיתים היא נראית טריוויאלית, פעולת השיום (naming) אינה בלתי משמעותית, בייחוד במציאות קולוניאליסטית קונפליקטואלית של יחסי המדינה בישראל עם האזרחים הערבים- פלסטינים. במחקר עומק על ארבעה בתי ספר אלטרנטיביים בחברה הערבית התברר כי השיום אינו מעשה מובן מאליו. מאמר זה בוחן את המשמעויות שהעניקו המרואיינים לסוגיית שם בית הספר ואת חלקו של מעשה זה בזיקה ליזמות החינוכית והאקטיביזם הפוליטי שהם מפגינים. הממצאים מלמדים על שלוש רמות הסבר לבחירת השם: ברמת בית הספר ההסבר הפדגוגי- חינוכי וההסבר הפוליטי זהותי מציעים לראות בשם מסר על אופי בית הספר ואופן החינוך שבו - ינהג, והוא מכוון בראש וראשונה כלפי ההורים הנקראים לבחור בבית הספר. ברמה השנייה ההסברים מכוונים פנימה לחברה הפלסטינית עצמה, ולפיהם השם מסמן את הדרך שבה על החברה הפלסטינית להשתנות על מנת להבטיח את עתיד הילדים. לבסוף, ברמת המדינה, שמות בתי הספר מבטאים אמירה פוליטית החוצה, כלפי המדינה היהודית המסרבת להכיר באוטונומיה של החברה הערבית וברצון וביכולת שלה לעצב את דרכה ואת זהותה. (מתוך המאמר)