ملخص
נקודת המוצא של מאמר זה היא שהחלטת מדיניות, שמניעיה ויעדיה מוגדרים ואשר נבחרת מתוך מספר אפשרויות, עשויה להפיק תוצאות לא צפויות, ובחלקן גם לא רצויות למקבלי ההחלטות. מתכנני מדיניות חותרים לצמצם את התוצאות הלא רצויות, אבל שני כשלים המאפיינים תכנון מדיניות ואת שיח המדיניות מקשים על מאמציהם: (1) חשיבה ליניארית, המתעלמת מהדרך שבה מדיניות חדשה משנה אינטרסים ויחסי עוצמה ומעלה לבמה שחקנים וסדרי יום חדשים; (2) חשיבה פוזיטיביסטית, המביאה בחשבון את הרובד הגלוי של הפוליטיקה ומתעלמת מהמידה שבה יחסי עוצמה נסתרים משפיעים על עיצוב המדיניות ועל יישומה. הטענה היא שתרחישי מדיניות, הנשענים על תובנות סוציולוגיות והמציעים ניתוח של ניסיון היסטורי, השוואתי ואנלוגי, עשויים לתרום לחשיפת התוצאות הלא מכוונות והלא רצויות. לשם כך על עורכי התרחישים, הבוחנים חלופות מדיניות, להציב מספר שאלות מפתח שישרתו את ניסיונם לחזות את התוצאות הלא מכוונות, אך גם לא רצויות, של המדיניות המוצעת. שאלות אלה יוצגו להלן. (מתוך המאמר)
| العنوان المترجم للمساهمة | When Sociology Meets the Public Policy: Scenario Analysis as a Tool for Policy Making |
|---|---|
| اللغة الأصلية | العبريّة |
| الصفحات (من إلى) | 51-78 |
| عدد الصفحات | 28 |
| دورية | ביטחון סוציאלי |
| مستوى الصوت | 105 |
| حالة النشر | نُشِر - 2018 |
IHP publications
- !!ihp