ורקור: שתיקת הים ואחריו מבחר סיפורים

קובץ זה כונסו חמישה מסיפורי המופת הנודעים של ז'אן ברולר, הסופר הצרפתי, איש המחתרת, הידוע בשם העט שלו: ורקור. הם פורסמו לראשונה בצרפת בעת הכיבוש הגרמני, בשנים 1944-1942, בהוצאת חצות המחתרתית, שהקימו ורקור - מאייר במקצועו שהסב את מכחולו לעט - וידידו פייר דה-לסקור. הסיפורים זכו לשבחים רבים ועוררו ויכוח נוקב סביב העמדות האידיאולוגיות שביטאו.
ורקור (ז'אן ברולר 1991-1902) נמנה עם הסופרים החשובים שקמו בצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה והיה מעמודי התווך של החיים האינטלקטואלים בצרפת, לצדם של קאמי וסארטר בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. כתיבתו נקייה וחסכונית והיא עדות לספרות מגויסת שאינה בגדר תעמולה כי אם תביעה מן הקורא להתמודד עם שאלת אחריותו בעת מלחמה.
ורקור מדגיש בסיפוריו כי גם בין כובש לנכבש, עדיין שמור לכל אדם מרחב תמרון להחליט כיצד עליו לנהוג: לשתף פעולה או לסרב, להיות אדיש או למחות, להשלים עם המצב כגזירת גורל ולהמתין שיחלוף, או להביע את מחאת ההתנגדות בדרכים אלימות או בלתי אלימות.
סיפוריו של ורקור מופלאים מפני שהם משחזרים את אזור הדמדומים, שהוא כנראה עתיק יומין. אותו אזור שבו מתרחש המעבר מצדקת הדרך וטהרתה, אל ההסתאבות, אל אובדן האנושיות, אל ההתעללות בעם אחר, אל הדיכוי. הם משחזרים את התהליך, ואינם סולחים. ורקור יודע, כי את מחיר ההסתאבות משלמים לא רק הנפגעים, וכי הסליחה כמו השכחה קשה יותר לפוגעים ואפשר שפי כמה וכמה למדינה השולחת אותם לפגוע