וגם אלו הן תולדות הסטטוס-קוו: דת, מעמד ואתניות בישראל

מהו הֶסדֵר הסטטוס־קוו? האם זה מכשול לחילון ביחסי דת ומדינה בישראל או פשרה המשקפת את הסדרתם של יחסים אלו? האם המעמד הבינוני האשכנזי הוא זה המשלם את מחירו של הֶסדר זה, וכיצד הֶסדר זה משפיע על שוליותן של קבוצות אחרות, כגון מזרחים, יוצאי ברית המועצות לשעבר ופלסטינים אזרחי ישראל? מאמר זה מבקש להתבונן מחדש בהֶסדֵר הסטטוס־קוו מנקודת מבט של יחסי מדינה-חברה ומציע להבין אותו בהקשר של משטר האזרחות המרובד בישראל. הנטייה הרווחת בחקר יחסי דת ומדינה היא לראות בישראל מקרה בפני עצמו, שבו הסימביוזה בין השתיים היא בה בעת הגורם המסביר את המציאות הפוליטית והמוסבר על־ידה. מאמר זה בוחן מחדש את תולדותיו של הסדר הסטטוס־קוו על יסודותיו המעמדיים והאתניים. בכך הוא מבקש למלא חלל בחקר יחסי דת-מדינה שמקורו בתפיסתם של יחסים אלו כמתקיימים מעבר לצירי הקונפליקט האתניים והמעמדיים המאפיינים את דפוס התגבשותו של המעמד הבינוני היהודי. התשובה לשאלת העדרו של החילון בישראל אינה טמונה בחֶסר תאורטי או רעיוני או בחולשתו הפוליטית של המעמד הבינוני היהודי, אלא היא נתונה באופנים שבהם היו הדת והדתיות למסמנות של השוליים המעמדיים והחברתיים, ובכך למגדירות של גבולות השותפות באזרחות ושל עומקה. מנקודת מבט זו, העדר החילון, שנתפס ככישלונו של המעמד הבינוני, אינו אלא ביטוי לכוחו של מעמד זה להבטיח את שעתוקם של יחסי העוצמה המעמדיים והאתניים בישראל. (מתוך המאמר)