העלייה מברית המועצות לשעבר בפוליטיקה הישראלית - על פרשת דרכים

במאמר זה ננתח את דפוסי ההצבעה של עולי ברית המועצות לשעבר בבחירות 2015 במטרה לבחון אם ניתן להצביע על תהליך של חִברוּת מחדש שעוברים העולים, שבעקבותיו הם נעשים דומים יותר בעמדותיהם הפוליטיות ובדפוסי הצבעתם לאוכלוסייה המקומית הישראלית. במילים אחרות, נבקש לבדוק אם העולים עברו תהליך של התאקלמות, היטמעות או היקלטות בחברה — שנכנה מכאן ואילך "ישראליזציה" — המביא לירידת ההשפעה של הרכיב האתני כמנבא הצבעה בקרב העולים, בעקבות חִברוּת פוליטי ההופך את התנהגותם לדומה יותר לזו של האוכלוסייה הוותיקה. תחילה נמקם את העלייה מברית המועצות ואת דפוסי הצבעתה בתוך מסגרת רחבה יותר של תאוריות הגירה וחִברוּת, ונסקור גם את ספרות המחקר הייחודית לעלייה זו ולאופן הצבעתה. בהמשך נשווה בין עולים לבין ותיקים משני היבטים: עמדות על הציר המדיני ביטחוני, שהוא ציר–ההצבעה העיקרי בפוליטיקה הישראלית; ודפוסי ההצבעה. כדי לבחון את תאוריית הישראליזציה נחלק את העולים לשתי קבוצות: דור המהגרים, הדור ראשון לעלייה, וילדיהם בני הדור השני לעלייה — ונבחן כל אחת מהן בהשוואה לקבוצת הישראלים הוותיקים. לאחר מכן נשווה בין דפוסי — ההצבעה של כלל העולים ובין אלה של הוותיקים ונבחן באיזו מידה משפיע הרכיב האתני שלהמצביע, כלומר עובדת היותו עולה, בן עולה או ותיק, על הצבעתו. בחלקו האחרון של המאמר נתמקד בקבוצת העולים מהדור הראשון ונפלח אותה על פי משתנים חברתיים-דמוגרפיים שנקשור–לדפוסי ההצבעה. (מתוך המאמר)