ملخص
מזה יותר מעשור מתפתחת בישראל מחאה כנגד אי השוויון בנשיאה בנטל השירות הצבאי, בעיקר באשר לפטירתם משירות החובה של חרדים. ראויה לבירור האסטרטגיה של המוחים, המתמקדת במאבק סמלי ולא רק בשינוי מדיניות, ובחברה האזרחית ולא רק במדינה. אחת האפשרויות להתמודדות עם שאלה זו היא באמצעות כלים תיאורטיים של חקר תנועות חברתיות חדשות ובאמצעות התמה התיאורטית של קול/ יציאה/ נאמנות, שאותה הציע אלברט הירשמן. הטענה היא כי גבולות המחאה עוצבו במסגרת המגבלות המבניות של משטר הגיוס הבררני ושילובן עם שיח רפובליקני נחלש. גבולות אלה הביאו להפנמת חולשתה של המדינה לאכוף גיוס ולתגמל את המשרתים, ולכן הטו את המחאה למאמץ להפיק מחדש תגמולים סמליים עבור המשרתים בצבא ולא רק לשינוי מדיניות הגיוס, ולמיקוד המאבק בחברה האזרחית ולא רק במדינה. (מתוך המאמר)
| العنوان المترجم للمساهمة | The Protest that Never Was: The Protest against the Unequal Military Burden |
|---|---|
| اللغة الأصلية | العبريّة |
| الصفحات (من إلى) | 55-76 |
| عدد الصفحات | 22 |
| دورية | המרחב הציבורי |
| مستوى الصوت | 8 |
| حالة النشر | نُشِر - 2014 |
IHP publications
- !!ihp
RAMBI publications
- !!rambi
- Draft -- Israel
- Political participation -- Israel
- Recruiting and enlistment -- Religious aspects -- Judaism
- Social problems -- Israel
- Ultra-Orthodox Jews -- Israel -- Public opinion