TY - CHAP
T1 - המדיקליזציה של האימהות
T2 - יחסים אתניים וחינוך אימהות מזרחיות לטיפול "היגייני" בתינוק בתקופת המנדט
AU - הירש, דפנה
PY - 2011
Y1 - 2011
N2 - מאמר זה עוסק בחינוך אימהות מזרחיות להיגיינה. המחברת פורשת במאמרה את המסרים התרבותיים שהעבירו לאימהות היישוב תחנות הבריאות של הדסה. לצד חינוך להיגיינה קיבעו האחיות את התפיסה בדבר נחיתות עדות המזרח והחוגים האורתודוקסיים. באימהות האירופיות ראה הממסד הרפואי אימהות 'מפריזות' ואילו האימהות המזרחיות והאורתודוקסיות נתפסו כ'מזניחות'. גישות תרבותיות אלה שהפיצו תחנות הבריאות חיזקו את הבידול העדתי שרווח ביישוב. המדיקליזציה של האימהות הייתה הליך רווח בתקופה שבה ביקשה הרפואה להגדיר מחדש את האימהות והוא 'היה כרוך לא רק בהנחלת דגמים של התנהגות וטיפול בילדים, אלא גם בניסיון לעצב מחדש את אופיין של הנשים וכן את מבנה היחסים בתוך הקהילה' כפי שטוענת המחברת. מצד אחד המדיקליזציה שיפרה את מצבן הרפואי וההיגייני של הנשים, אבל מן הצד האחר ההוראות הרפואיות המרובות שנועדו להשיג שיפור זה נישלו אותן משיקול דעתן והכפיפו אותן כליל לצוות הרפואי. המדיקליזציה הפקיעה מהאם לא רק את שיקול דעתה העצמאי, אלא גם את עצותיהם ואת תמיכתם של בני משפחתה ורעותיה. כתוצאה מכך הופקעו הילדים מאימותיהם ומקהילתם והיו נתונים למרותו של הסגל הרפואי. במדיקלזיציה של האימהות התגלמה התפיסה של 'האימהות המדעית', שעל פיה נתפסה האם כלקויה מעצם הגדרתה. תפיסה זו הייתה תשתית לפעילות רחבת היקף של הצוות הרפואי המטפל באימהות. בצוות הרפואי היו נשים רבות - רופאות שהתמסרו לרפואת נשים, אחיות בריאות הציבור ועובדות סוציאליות - כך שאת השינוי החשוב של תפיסת האימהות יצרו נשים למען נשים. (מתוך המאמר)
AB - מאמר זה עוסק בחינוך אימהות מזרחיות להיגיינה. המחברת פורשת במאמרה את המסרים התרבותיים שהעבירו לאימהות היישוב תחנות הבריאות של הדסה. לצד חינוך להיגיינה קיבעו האחיות את התפיסה בדבר נחיתות עדות המזרח והחוגים האורתודוקסיים. באימהות האירופיות ראה הממסד הרפואי אימהות 'מפריזות' ואילו האימהות המזרחיות והאורתודוקסיות נתפסו כ'מזניחות'. גישות תרבותיות אלה שהפיצו תחנות הבריאות חיזקו את הבידול העדתי שרווח ביישוב. המדיקליזציה של האימהות הייתה הליך רווח בתקופה שבה ביקשה הרפואה להגדיר מחדש את האימהות והוא 'היה כרוך לא רק בהנחלת דגמים של התנהגות וטיפול בילדים, אלא גם בניסיון לעצב מחדש את אופיין של הנשים וכן את מבנה היחסים בתוך הקהילה' כפי שטוענת המחברת. מצד אחד המדיקליזציה שיפרה את מצבן הרפואי וההיגייני של הנשים, אבל מן הצד האחר ההוראות הרפואיות המרובות שנועדו להשיג שיפור זה נישלו אותן משיקול דעתן והכפיפו אותן כליל לצוות הרפואי. המדיקליזציה הפקיעה מהאם לא רק את שיקול דעתה העצמאי, אלא גם את עצותיהם ואת תמיכתם של בני משפחתה ורעותיה. כתוצאה מכך הופקעו הילדים מאימותיהם ומקהילתם והיו נתונים למרותו של הסגל הרפואי. במדיקלזיציה של האימהות התגלמה התפיסה של 'האימהות המדעית', שעל פיה נתפסה האם כלקויה מעצם הגדרתה. תפיסה זו הייתה תשתית לפעילות רחבת היקף של הצוות הרפואי המטפל באימהות. בצוות הרפואי היו נשים רבות - רופאות שהתמסרו לרפואת נשים, אחיות בריאות הציבור ועובדות סוציאליות - כך שאת השינוי החשוב של תפיסת האימהות יצרו נשים למען נשים. (מתוך המאמר)
UR - http://primo.nli.org.il/primo-explore/search?query=isbn,exact,9789655100761,AND&tab=default_tab&search_scope=ULI&sortby=rank&vid=ULI&lang=iw_IL&mode=advanced&offset=0&fromRedirectFilter=true
M3 - פרק
SN - 9789655100761
VL - א
T3 - עיונים בתקומת ישראל: סדרת נושא
SP - 106
EP - 139
BT - מגדר בישראל
A2 - שילה, מרגלית
A2 - כץ, גדעון
PB - מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות
CY - באר שבע
ER -