הבית הנעול של עמוס קינן ועמוס עוז

המאמר מבקש לתאר באופן השוואתי את בית הילדות של עמוס עוז, כפי שעולה מספרו "סיפור על אהבה וחושך" (2002), ואת בית הילדות של עמוס קינן, כפי שעולה מן החלק הראשון בספרה של נורית גרץ "על דעת עצמו" (2008). עמוס עוז ועמוס קינן נולדו בארץ וגדלו בה, אבל הם לא באו מן הים ולא הלכו בשדות, ילדותם עברה עליהם בדירה קטנה, בצל הורים מוכי טראומת הגירה. המאמר מראה כיצד בית הילדות מעצב ביצירות אלו מרחב פרטי מנוגד ומקוטב למרחב הציבורי-הציוני, וכיצד אופן קיטוב זה מערער על תפיסת הילידיות הטבועה ברעיון הציוני. (מתוך המאמר)