TY - CHAP
T1 - הבטחות ייצוג חוקיות לנשים בישראל
T2 - מדוע כשלו כל הניסיונות לרפורמה בנושא?
AU - איצקוביץ'-מלכה, רעות
AU - שפירא, אסף
N1 - למאמר מצורף נספח הכולל רשימת הצעות חוק שהונחו על על שולחן הכנסת (כנסת 13-19) (1992-2015) בהקשר להבטחת ייצוג לנשים שער שלישי: אתגרי הייצוג המגדרי השוויוני
PY - 2020
Y1 - 2020
N2 - פרק 7 דן בניסיונות החקיקה להבטחת ייצוג לנשים בכנסת. רפורמה אלקטורלית זו נפוצה מאז שנות התשעים, נהוגה היום ביותר ממאה מדינות, ונמצאה יעילה מאוד ככלי ארעי בהעלאת הנוכחות של נשים בבתי מחוקקים בעולם. ישראל לא יישמה רפורמה כזאת, הגם שהצעות חוק לאימוץ מנגנונים כאלה הועלו בכנסת. מסקנת החוקרים היא שגורמים חברתיים ותרבותיים עמוקים יותר, שהוזכרו לעיל, והשלכותיהם הקואליציוניות, הם שעומדים מאחורי ההתנגדות לקידום ייצוג הנשים בפוליטיקה הישראלית. איצקוביץ'-מלכה ושפירא מתייחסים לרפורמה ראשונית בכיוון זה שעברה ב-2014 כתיקון לחוק הרשויות המקומיות. התיקון קבע שבמועצה מקומית או בעירייה, סיעה שלפחות אחת משלושה חברים שנבחרו מטעמה היא אישה תזכה לתוספת בשיעור של % 15 מסכום מימון הבחירות שהיא זכאית לו לפי החוק. התיקון הוחל לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018. ניתוחים ראשוניים מעידים כי ההשפעה על ייצוג נשים הייתה מינורית בשלב זה, אם כי חלה התעוררות בשטח. יש לקוות כי התיקון ייבחן על פי ניתוחי עומק של התוצאות וישמש מנוע לשינויי חקיקה דומים, ישירים ותקיפים יותר, גם ברמה הלאומית.
AB - פרק 7 דן בניסיונות החקיקה להבטחת ייצוג לנשים בכנסת. רפורמה אלקטורלית זו נפוצה מאז שנות התשעים, נהוגה היום ביותר ממאה מדינות, ונמצאה יעילה מאוד ככלי ארעי בהעלאת הנוכחות של נשים בבתי מחוקקים בעולם. ישראל לא יישמה רפורמה כזאת, הגם שהצעות חוק לאימוץ מנגנונים כאלה הועלו בכנסת. מסקנת החוקרים היא שגורמים חברתיים ותרבותיים עמוקים יותר, שהוזכרו לעיל, והשלכותיהם הקואליציוניות, הם שעומדים מאחורי ההתנגדות לקידום ייצוג הנשים בפוליטיקה הישראלית. איצקוביץ'-מלכה ושפירא מתייחסים לרפורמה ראשונית בכיוון זה שעברה ב-2014 כתיקון לחוק הרשויות המקומיות. התיקון קבע שבמועצה מקומית או בעירייה, סיעה שלפחות אחת משלושה חברים שנבחרו מטעמה היא אישה תזכה לתוספת בשיעור של % 15 מסכום מימון הבחירות שהיא זכאית לו לפי החוק. התיקון הוחל לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018. ניתוחים ראשוניים מעידים כי ההשפעה על ייצוג נשים הייתה מינורית בשלב זה, אם כי חלה התעוררות בשטח. יש לקוות כי התיקון ייבחן על פי ניתוחי עומק של התוצאות וישמש מנוע לשינויי חקיקה דומים, ישירים ותקיפים יותר, גם ברמה הלאומית.
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?query=any,contains,9789650209599&tab=LibraryCatalog&search_scope=MyInstitution&vid=972NNL_ULI_C:MAIN&offset=0
M3 - פרק
SN - 9789650209599
SP - 201
EP - 233
BT - פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל
A2 - שמיר, מיכל
A2 - הרצוג, חנה
A2 - חזן, נעמי
PB - מכון ון ליר
CY - ירושלים
ER -